רבים מאיתנו מחפשים הצלחה התקדמות סיפוק והגשמה. ספרי התפתחות אישית, פודקאסטים וסרטונים מלמדים איך אני אהיה מאושר יותר, איך אני ארוויח יותר, איך אני אתקדם יותר ואיך אני אגשים יותר. יש בכך הרבה ערך, אבל לפעמים בתוך כל ה"אני אני אני" הזה אנחנו שוכחים לשאול שאלה פשוטה: למי אני עוזר בדרך? רוב האנשים לא מחפשים רק משכורת, הם מחפשים משמעות. הם רוצים להרגיש שהזמן והכישרונות והמאמצים שלהם יוצרים משהו טוב בעולם.
לא משנה אם אתה מנהל או מורה או נהג או רופא או מתכנת או בעל עסק, העיקר זה לדאוג שהעבודה שלך תשפר את חייהם של אנשים אחרים כי אז היא מקבלת עומק אחר לגמרי. הרעיון פה הוא לא להחליף עבודה, אלא לשנות את הגישה בעבודה הנוכחית ולשים את הדגש בעזרה לאחר. הדברים שאנחנו עושים למען עצמנו יכולים להביא הנאה, נוחות והצלחה. אבל הדברים שאנחנו עושים למען אחרים מעניקים תחושה אחרת לגמרי, תחושה של ערך, של חיבור ושל מימוש. נדיבות אינה עסקה, היא לא "אני עזרתי לו, אז עכשיו הוא חייב לי". נדיבות אמיתית היא לתת כי אכפת לנו. לתת זמן, תשומת לב, עידוד, ידע, כסף או עזרה מעשית, בלי לנהל פנקס חשבונות.
מעניין לראות שברגעי משבר, מלחמה או אסון, אנשים רבים מניחים בצד את כל ההבדלים ביניהם ומתייצבים לעזור. פתאום לא חשוב מי מרוויח יותר, מי צודק יותר או מי מצליח יותר. חשוב מי צריך עזרה ומי יכול להושיט יד. וברגעים האלה אנחנו נזכרים במשהו עמוק מאוד על הטבע האנושי שלנו. אולי אחד המדדים החשובים ביותר להצלחה אינו כמה השגנו לעצמנו, אלא כמה אנשים הרוויחו מכך שהיינו כאן. אז שווה לעצור לרגע ולשאול: מי האדם שהחיים שלו יהיו קצת טובים יותר היום בזכותי? כי לפעמים המשמעות שאנחנו מחפשים נמצאת דווקא במה שאנחנו נותנים לאחרים.