האם עמותות ומלכ"רים יכולים לשנות את העולם?
יש מי שיגידו שהמגזר העסקי הוא זה שמניע את הכלכלה, יוצר מקומות עבודה ומקדם את האנושות קדימה, וזה נכון. עסקים הם מנוע חשוב של צמיחה והתפתחות. אבל יש מקומות שהשוק העסקי כמעט אף פעם לא יגיע אליהם. יש אנשים שלא "רווחיים" עבור אף חברה: משפחות במצוקה, קשישים בודדים, בעלי מוגבלויות, אנשים שנפלו כלכלית או נפשית, וילדים שאין להם נקודת פתיחה הוגנת.
ופה בדיוק נכנסות העמותות, הן נכנסות למקומות שבהם אחרים מוותרים. הן רואות בני אדם ולא רווחים. באקמינסטר פולר אמר פעם שהוא חולם על "עולם שעובד עבור כולם, בלי שאף אחד נשאר מאחור". כדי שזה יקרה, חברה בריאה חייבת מגזר חברתי חזק יציב ומשמעותי. אבל בפועל, הרבה עמותות קורסות תחת העומס, מתקשות לגדול, ולא מצליחות להגיע להיקף ההשפעה שהיו יכולות ליצור.
אחת הבעיות המרכזיות היא הגישה הציבורית כלפי עולם המלכ"רים. יש מעין ציפייה שעמותה תעשה הכל, אבל כמעט בלי משאבים. לדוגמה, אנשים רבים חושבים שמי שעוזר לאחרים לא אמור להתפרנס מזה. אבל אם אדם מוכשר, ערכי ומסור רוצה להקדיש את חייו לניהול עמותה גדולה ומשפיעה, למה שזה יבוא על חשבון היכולת שלו לפרנס את משפחתו? אצלנו בעמותת 'נתינה לאחר ישראל' כל הפעילות היא בהתנדבות מלאה, מתוך בחירה ולב ענק של המתנדבים, אבל לא כל עמותה יכולה להתקיים בצורה כזאת לאורך זמן.
כשמדובר במלכ"רים גם עולם הפרסום נתפס אחרת
אם חברה עסקית משקיעה מיליונים בפרסום, זה נחשב חכם. אבל אם עמותה משקיעה בפרסום כדי להגיע לעוד מתנדבים, עוד תורמים ועוד משפחות שזקוקות לעזרה, יש מי ששואל למה הכסף לא הלך "ישירות לנזקקים". בפועל, דווקא חשיפה נכונה יכולה להכפיל ולשלש את כמות העזרה שהעמותה תצליח להעניק. יש גם פחד עצום מטעויות ומלקיחת סיכונים. חברה עסקית יכולה להיכשל בפרויקט ולהמשיך הלאה.
אבל עמותה שנכשלה באירוע התרמה אחד מיד נתפסת כמי ש"בזבזה כסף". כך נוצר מצב שמלכ"רים מפחדים לנסות, ליזום, להתרחב ולחשוב בגדול.
וגם הזמן משחק תפקיד. עסקים מקבלים סבלנות מהציבור להשקיע בצמיחה עתידית. לעומת זאת, כשעמותה משקיעה בבנייה ארוכת טווח – במערכות, עובדים, שיווק או פיתוח – לא תמיד יש לכך הבנה ציבורית, למרות שהמטרה היא לעזור להרבה יותר אנשים בעתיד. בסופו של דבר, אם אנחנו רוצים חברה חזקה, ערכית ובריאה יותר, אנחנו חייבים לחזק גם את המגזר החברתי. לא מתוך רחמים, אלא מתוך הבנה שהוא אחד מעמודי התווך של החברה שלנו. כי מדינה לא נמדדת רק לפי גובה ההייטק או הצמיחה הכלכלית שלה, היא נמדדת גם לפי הדרך שבה היא מתייחסת לחלשים, לשקופים ולאנשים שנשארו מאחור. ככל שניתן יותר כוח לעמותות, למתנדבים ולעשייה החברתית, כך נבנה חברה אנושית, מאוחדת וטובה יותר לכולנו.